היסטוריה של השקד
מוצא השקד
מוצא השקד הוא בדרום מערב אסיה (איראן) וישנן עדויות על העץ והפרי כבר מלפני 5000 שנה. השקד הגיע למזרח התיכון ע"י הנבטים שסחרו בבשמים מאזור זה וכך הפיצו גם את השקד. בתקופת המקרא השקד היה נפוץ והוזכר פעמים רבות אף שאינו נמנה על שבעת המינים. במאה השביעית לפנה"ס כשהממלכה הקרתגית היתה בשיא פריחתה ,הועבר השקד ע"י סוחרי קרתגו לצפון אפריקה. בשנת 450 לפנה"ס עם הכיבוש של אלכסנדר מוקדון שהשתלט על מערב אסיה, הועבר השקד גם ליוון שמרכזה של הממלכה היה בצד הטורקי. מאוחר יותר עם עליית הרומאים הועבר השקד לשאר ארצות צפון הים התיכון.
עם תחילת המסעות של מגלי העולם השונים ובראשם קולומבוס, הועבר השקד ליבשת אמריקה. בתחילה לדרום מאמריקה ורק בסוף המאה ה17 הגיע לארה"ב. בתחילה ניטעו העצים הראשונים באזור סן דייגו וב 1860 עברה הנטיעה לאזור סן פרנסיסקו, בעמק סאן יואקים. הייתה זו תחילתו של סיפור הצלחה בקנה מידה עולמי. כיום נטועים בעמק סאן יואקים בקליפורניה 5 מיליון דונם שקדים המספקים כמיליון טון גלעין בשנה, שהם 85% מהיצור העולמי. מעבר לעמק סאן יואקים בקליפורניה אין כלל נטיעות שקדים בכל רחבי ארצות הברית הגדולה.
התפתחות ענף השקד בארץ ישראל
כאמור השקד הגיע לתחומי ארץ ישראל עוד לפני תקופת המקרא כנראה וגידלו כאן שקדים לאורך כל התקופות עם עליות ומורדות. השקד מוזכר במקרא בהקשרים שונים הראשון שבהם: בני יעקוב מביאים מנחה לאחיהם יוסף מזמרת הארץ: מעט צרי ומעט דבש נכאות ולט בטנים ושקדים. (בראשית מ"ג, 11) מאוחר יותר מוזכר מטה אהרון שהנץ והוציא פרחי שקד. גם קני המנורה היו מעוטרים בפירות שקד. לשיאו הגיע ענף השקד בארץ ישראל בימי המשנה ועמד כבר על עשרות אלפי דונמים אולם בימי הביניים ועד שלטון התורכים בארץ ישראל יורדת מאוד תרבות השקד והוא נותר למעשה רק בבוסתנים ובחלקות קטנות. עם שיבת ציון וההתיישבות במושבות הברון ניטעו במושבות אלו כרמי יין ואף הוקם יקב בראשון לציון. אולם עד מהרה תקפה כנימת הפילוקסרה את הגפנים והאגרונומים של הברון חיפשו תחליף לענף גפן היין. האגרונומים החליטו על נטיעות נרחבות של שקד במיוחד במושבות הצפון בהן האקלים מתאים יותר לגידול זה וכך הענף הגיע לשיאו בשנת 1914: 37,000 דונם בסקטור היהודי ועוד 3000 דונם בסקטור הערבי. בשנים אלו הוקמה תחנת ניסיונות בפוריה והוחל בפיתוח זנים מקומיים. החל משנה זו החלה התקפה של מזיק, שקיים עד היום, שלמעשה חיסל את הענף בסקטור היהודי. גידול השקד חזר למשק היהודי עם שובו מקליפורניה של דניאל רז מקבוצת גבע באמצע שנות ה-60. דניאל הושפע מאוד מהתפתחות הענף בקליפורניה והביא עמו ידע ושיטות גידול חדשות ששיפרו את היבולים וההיתכנות הכלכלית של הענף. לקראת סוף שנות השמונים חלה האטה בנטיעות והחלו עקירות והיקף הענף ירד גם בסקטור הערבי. פריצת הדרך החלה עם האינטרודוקציה של כנות השקדX אפרסק שהובאו לארץ, מצרפת שנים קודם ע"י פרופ' רפי אסף. פריצת הדרך החלה כאשר הצליחו להשריש אותן בתחילה ומאוחר יותר להרבות אותן בתרבית רקמה. השימוש בכנות אלו במשולב עם השקיה מוגברת הביאו לקפיצה ביבולים וליצירת ענף כלכלי ותחרותי לענפי השדה המקפידים על שימוש מוגבר במיכון והפחתת הצורך בידיים עובדות.
